<h1>אהל מועד שער הברכות דרך ח'</h1>
<h2>דף קא:</h2>
דעת רש"י שיין וז' מינין הכתובים בתורה טעונין לכתחילה ברכה לאחריהן במקומן אבל מים ושאר פירות חוץ מז' המינין אינן טעונין ברכה לאחריהן במקומן והגאון רי"ת ור"ח אומרים דפת ומיני דגן לבד הם שטעונין ברכה לאחריהן במקומן, מי שאוכל או שותה שום דבר הטעון ברכה ואחר שינה במקומו בענין שאינו רואה מקומו הראשון שאכל בו מברך על מה שאכל וחוזר ומברך על מה שרוצה לאכול ואין הפרש בין כשנזכר כשיצא בין יצא בשוגג שכל המשנה מקומו הרי פסק אכילתו, חברים שהיו מסובין ויושבין לאכול ויצאו אם נשאר שם א' ואפי' זקן או חולה כשחוזרין לגמור הסעודה אינן צריכין לברך והאוכל מהלך אינו מברך אלא במקום שגמר סעודתו ובנתי' ז' יתבאר דין האוכל מהלך, המפסיק בתוך סעודתו בדבר הרשות כגון ששמע רעמים ובירך ברוך שכוחו מלא עולם אינו צריך לחזור ולברך המוציא שאין זה חשוב הפסק וכ"כ הר"מ על הצריך ליצא ויש מהגאו[נים] שמצריכין אותו לחזור ולברך כל שהניח מקומו אע"פ שיצא לדבר הרשות אא"כ הניח שם זקן או חולה, היה אוכל פת במקום א' ועם פתו בעודו אוכל הולך למקום אחר ע"ז כת' ר"ש בפ' ערבי פסחים שעל דעת קביעות ברכה ראשונה הלך ואינו מברך במקומו השני ברכה שלפניו אבל מברך אחר אכילה ברכה א' לשתיהן ע"כ ומשמע דבמקום שני קאמר דמברך לאחר אכילה מדלא קאמר שחוזר במקום ראשון לברך ולפ"ז בכל שנוי מקום מברך אחריהם במקום שגמר סעודתו וההיא דרבא בר חנא שחוזר לברך במקומו כדאי' בברכות [נ"ג ע"ב] י"ל דשמא לא היה בידו פת לאכול במקום שני.
<h2>דף קה:</h2>
ברהמ"ז נחלקו כל הפוסקים אם טעונה כוס אם לאו והגאון רי"ת ור"מ אומ' דאינה טעונה כוס וכ"ן דעת ר"א, ורז"ה אומר שטעונה כוס. ורמב"ן וסיעתו הכריעו שאין אדם חייב לחזור אחר כוס של ברכה כדרך שמחזירין על שאר מצות וכמו שמחזירין על יין לקידוש והבדלה, אבל למצוה מן המובחר ד"ה הוא שטעונה כוס הילכך כל שיש לו יין טעונה כוס. כוס של ברכה טעמו פגמו ואפי' חבית גדולה נפסלת בפגימתה, וכן מים שטעמן אין מוזגין מהם כוס של ברכה, וקידוש והבדלה דינם כן. כוס של ברכה טעון שיעור רביעית כדי שיוכל לשתות, ומשקל רביעית אלף ושש מאות ושמונים גרגרי שעורים שיעור רביעית בינונית. על כל יין מברכין בהמ"ז חוץ מיין שטעמו חומץ שאחר הטעם אנו הולכים. נתן מים בשמרים ויצאו המים ושיעור בחלק רביעית יותר יין הוא ומברך, ועל קונדיטון מברכין עליו וכן ביין מבושל. אע"פ ששיעור ברכה הוא רביעית צריך למלאות הכוס כמו שנתבאר, ואם עשה כן זוכה ונוחל העה"ז והעה"ב שנ' ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה. אמרי' כל המברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלא מצרים שנ' ומלא ברכת ה' וכו'.
כוס של ברכה טעמו פגמו ואפי' חבית גדולה נפסלת בפגימתה וכן מים שטעמן אין מוזגין משם כוס של ברכה וקידוש והבדלה דינם כן כוס של ברכה טעון שיעור רביעית כדי שיוכל לשתות ומשקל רביעית אלף ושש מאות ושמונים גרגרי שעורים שיעור רביעית בינונית. על כל יין מברכין בהמ"ז חוץ מיין שטעמו חומץ שאחר הטעם אנו הולכים נתן מים בשמרים ויצאו המים ושיעור בחלק רביעית יותר יין הוא ומברך ועל קונדיטון מברכין עליו וכן ביין מבושל אע"פ ששיעור ברכה הוא רביעית צריך למלאות הכוס כמו שנתבאר [ברכות נ"א ע"א] ואם עשה כן זוכה ונוחל העה"ז והעה"ב שנ' ומלא ברכת ה' ים ודרום ירשה אמרי' כל המברך על כוס מלא נותנין לו נחלה בלא מצרים שנ' ומלא ברכת ה' וכו'.
